החלטה בתיק בר"ע 51907-11-11

1.         לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מיום 16.11.11, בה נדחתה בקשת המבקשים לזמן עד נוסף בתום הליך ההוכחות (ע"ב 2470/08, השופטת מיכל לויט).

            הרקע העובדתי

2.         המשיב הגיש בראשית שנת 2008 לבית הדין האזורי תביעה לתשלום שכר עבודתו, אשר לטענתו לא שולם לו במהלך שלוש עשרה שנות עבודתו אצל המבקשים או מי מהם.

3.         לאחר קיומו של דיון הוכחות בבית הדין האזורי, עם סיום חקירת עדי התביעה, הגישו המבקשים בקשה להזמנת עד נוסף.

            המבקשים טענו כי לאור המידע שעלה מחקירת המבקש במסגרת חקירתו, יש מקום לזמן את נציג בנק פועלים, על מנת שיציג את כל האסמכתאות לגבי השיקים שהוצאו על ידי חברת ו.נ. אבולעפיה מאז 1879 (2006) בע"מ (להלן: " החברה"), לטובת המשיב.

            בנימוקי הבקשה צויין כי בחקירתו העיד המשיב כי לא קיבל משכורת או שיקים מהמשיבים (עמוד 23 שורה 29 לפרוטוקול הדיון מיום 19.9.11).

            לדברי המבקשים, פנייתם לבנק הפועלים, שם מתנהל חשבון הבנק של החברה, העלתה כי המשיב קיבל שיקים מהחברה, אשר הופקדו לחשבונו.

            המבקשים סבורים כי עדות זו רלבנטית הן בשל טענת המשיב כי לא קיבל שכר מהחברה, והן בשאלת מיהות המעסיק השנויה במחלוקת, ומתבררת אף היא במסגרת ההליכים בבית הדין קמא.    על כן סבורים המבקשים כי מדובר בעדות חיונית ביותר.

            המבקשים טענו כי בתי הדין נוטים להקל בעניינים פרוצדוראלים בכלל, ובעניין הגשת ראיות באיחור בפרט. המבקשים טענו כי קל וחומר שיש להקל בכך, שעה שהליך ההוכחות טרם הסתיים, ושמיעת עדי ההגנה טרם החלה.

לטענת המבקשים השלמת העדות נחוצה בעקבות חקירת המשיב,  וכתוצאה  ממנה, ומכל הטעמים לעיל יש להעתר לבקשה ולאפשר להם להזמין את נציג הבנק כעד נוסף.

4.         המשיב הגיש לבית הדין קמא תגובה מפורטת, בה טען כי אין מקום להעתר לבקשה מנימוקים שיובאו להלן.

5.         ביום 16.11.11 נתן בית הדין קמא החלטתו כדלקמן:

            " מדובר במסמכים הנוגעים ללב המחלוקת בתיק, תשלום שכרו של התובע לאורך תקופת העבודה הנטענת. לא הוברר מדוע רק בשלב זה של הדיון נעשתה פנייה מטעם הנתבעים לבנק לצורך הגשת השקים, שהרי ניתן  היה להגיש עוד בשלבי הבאת התצהירים מסמך מטעם הבנק בגדר רשומה בנקאית (או לבקש צו המופנה לבנק בעניין).

            יתירה מכך, מפרוטוקול הדיון מיום 19.9.11 עולה כי למעשה בידי הנתבעים עומדים השקים האמורים (או חלקם), אף מבלי שניתן צו לזימון עד מטעם הבנק. נתון זה יש בו כדי להשליך על האופן בו בוצע גילוי המסמכים מטעמם. הבקשה נדחית."

            בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנינו.

            טענות המבקשים

6.         המבקשים חזרו על הטענות שהוצגו בפני בית הדין קמא, כפי שפורטו לעיל. בתמצית, לטענתם עדות נציג הבנק רלבנטית הן בשל טענת המשיב כי לא קיבל שכר מהחברה, והן בשאלת מיהות המעסיק השנויה במחלוקת, על כן לגרסתם מדובר בעדות חיונית ביותר. לטענת המבקשים השלמת העדות נחוצה בעקבות חקירת המשיב,  וכתוצאה  ממנה, ועל כן יש מקום להתירה גם בשלב זה.

            המבקשים טענו כי המצב המשפטי מחייב הקלה בעניינים פרוצדוראלים כגון הגשת ראיות באיחור. המבקשים טענו כי קל וחומר שיש להקל בכך, שעה שהליך ההוכחות טרם הסתיים, ושמיעת עדי ההגנה טרם החלה.

            טענות המשיב